מאוחדים בדרך לניצחון - צר
תמונת מחבר

CBA | פירמת עורכי דין - שרקון, בן עמי, אשר ושות'

מקצוע התיווך בעסקאות מקרקעין בישראל סובל ממוניטין ירוד וזאת על אף חשיבתו לענף הנדל"ן ולקידום עסקאות במקרקעין עבור הצדדים לעסקה.

תופעת היחס השלילי והקונוטציה השלילית כלפי מקצוע התיווך בישראל מפתיע נוכח חשיבות המתווך לעולם הנדל”ן, בפרט כאשר עורכים השוואה למעמד המתווך במדינות אחרות בעולם.
המתווך הוא בעל תפקיד חיוני ביותר לכל עסקת מקרקעין, הוא זה שבוחן את המקרקעין, מתאים את המקרקעין לצרכי לקוחו ומביא לביצוע העסקה בפועל. כמו כן, המתווך פועל למקסום מרכיבי העסקה באופן שיתאים באופן האופטימלי ללקוח. מתווך טוב, יוכל לקצר את הזמן הדרוש לאיתור נכס פוטנציאלי העומד בדרישות לקוחותיו, ולהביא את הצדדים לסגירת עסקה בדרך היעילה והמהירה ביותר.
למעשה, המתווך הינו כלי משמעותי ביותר לקידום עסקאות ולקידום שוק הנדל”ן הישראלי.
*מהי הסיבה ליחס השלילי אליו זוכה המתווך הישראלי?*
במדינות אחרות, רואים במתווך כחלק בלתי נפרד מעסקת מקרקעין. במדינות רבות בארה”ב למשל, מרבית עסקאות הנדל”ן מתבצעות באמצעות מתווכים. זאת, לעומת המצב בישראל, בו ישנה תחושה כי מעדיפים להימנע, ככל הניתן, מקבלת שירותי תיווך.
ייתכן (ואולי בצדק) כי אחת הסיבות למעמדו הירוד של המתווך בישראל נעוצה בתנאי הקבלה הקלים יחסית לצורך קבלת רישיון תיווך בישראל. בעוד שבמקומות אחרים בעולם, ישנו צורך בקורס הכשרה מתאים/ תקופת לימודים,
בארץ תנאי הקבלה הינם כדלקמן:
1.על המועמד להיות בעל אזרחות או תושבות במדינת ישראל או תושבי חוץ בעלי היתר עבודה בישראל.
2.מלאו למועמד 18 שנים.
3.המועמד לא הוכרז כפושט רגל.
4.המועמד לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה ונסיבותיה אינכם ראויים לשמש כמתווך במקרקעין.
5.אם המועמד נידון לעונש מאסר בפועל, סיים לרצות את העונש שישה חודשים לפחות לפני הגשת הבקשה.
6.עמידה בהצלחה בבחינה במקרקעין.
*פתרון לשיפור תדמיתם של המתווכים בישראל*
עולה מהאמור, כי למעשה כמעט כל אדם בגיל 18 ומעלה, אשר עבר את מבחן ההסמכה הנדרש, ושילם את אגרת הבחינה יזכה לקבל לידיו רישיון תיווך.
משכך, פתרון אפשרי להעלאת מעמד המתווכים הוא להעלות את תנאי הסף וההכשרה. באמצעות שינוי זה, יהיה ניתן להשפיע אט-אט על התדמית הציבורית של המתווכים.
פתרון נוסף, הוא קיום הכשרות מקצועיות למתווכים לצורך שיפור הידע, המומחיות והשירות של המתווכים.
כמו כן, טוב יעשה המחוקק שידאג לזמן נציג מטעם המתווכים, בטרם חקיקת חוקים שונים הקשורים להגדלת היצע הדיור למגורים, על מנת שיחווה את דעתו המקצועית בעניין ההיתכנות השיווקית והמעשית שיש לעניין התוכניות או היזמיות מבחינת השלכות הרוחב על שוק הנדל”ן הישראלי.
לפני מספר שנים הוקמה בישראל עמותה – לשכת מתווכי המקרקעין בישראל (לשכת המתווכים). לשכת מתווכי המקרקעין שמה לה למטרה להביא לשיפור מעמדם של המתווכים והעלאת יוקרת המקצוע ושיפור השירות המוענק על ידי המתווכים, וזאת באמצעות עריכת כנסים והשתלמויות, פעולות אל מול הרגולטור בסוגיות הנוגעות והמשפיעות על עולם התיווך, יצירת קוד אתי אליו יהיו מחויבים המתווכים חברי העמותה, ועוד.
נראה כי מדובר בצעד משמעותי לשיפור מעמד המתווכים בישראל.